הפועליסט

ההחלטה המתגבשת של ההתאחדות לכדורגל על הגדלת מבנה הליגות תשמח לא מעט אוהדי כדורגל בישראל והיא בלי ספק צעד נדרש וראוי.
עוד בעת פתיחת בלוג זה (במרץ השנה) העיר העיתונאי רונן דורפן שאת הליגה העליונה בישראל צריך להגדיל ויפה שעה אחת קודם. דורפן כתב אז: " ישראל צריכה 18 או 20 קבוצות בליגה העליונה כי עיקר העניין והחשיבות בכדורגל הישראלי הוא בצד החברתי. ליגה של 12 קבוצות לא יצרה שום איכות ולא יצרה שום תחרותיות אמיתית על האליפות. עדיף ליגה עם פרישה גאוגרפית וציבורית הרבה יותר גדולה. חיפה היא משל. אני זוכר את שחר אומר שבחיפה יש מקום לקבוצה אחת. אבל סוף הסיפור הוא שהוא לא הפך את מכבי חיפה למשתתפת קבועה בשלב הבתים של האלופות ואפילו ההצלחות באופ"א ספורדיות. בשביל המקצוענות-לכאורה הזו הכדורגל הישראלי איבד את הדרבי החיפאי והירושלמי והרבה מערי הביניים. "

ואכן עושה רושם שאנו בדרך לדרבי חיפאי בעונת 2009/10. אפילו הפועל הנוכחית תתקשה לסיים מתחת לחמש קבוצות בליגה הלאומית הקרובה (מתחרותיה יהיו: הפועל כפ"ס, מכבי הרצליה, הפועל ב"ש, הפועל ר"ג, הפועל ירושלים ובני לוד) והיא תגיע כנראה לבאר. שוב.

אבל השאלה האמיתית היא מה יהיה אז? עם אילו יסודות תתמודד הפועל בליגת העל הרחבה ומה ייחד אותה מ-10 מתחרותיה להישרדות?
זה לא יהיה הצוות הניהולי - ובטח שלא העומד בראש הקבוצה.
זה גם לא יהיה הצוות המקצועי המדולדל שאף מאמן שהוכיח עצמו בליגה הראשונה לא מעז להתקרב אליו.
צוות השחקנים? הטובים שבהם יימכרו בזול לאריות הליגה, והטובים פחות יישארו או יוחלפו מדי עונה. הסגל הנבנה בהפועל כיום צריך להספיק בקושי לעלייה, אבל הוא לא יהווה אפילו בסיס להישארות גם בליגה של 16 קבוצות.
האופי? בפעם הקודמת שעלינו ליגה, בעזרת שני קונגולזים שנחתו כאן במזל ופיניש ששבר את גבולות ההיגיון - הצלחנו להתרסק בליגה הראשונה בלוזריות מופגנת. לא משהו שאפשר לצאת איתו למלחמה.
הגב הכלכלי? הפועל מתוחזקת כרגע בתקציב אפס והיא משוועת לספונסרים או קוני מנויים. לצערי, גם עלייה מהמקום החמישי לא תשנה את העובדה הזו כשהקבוצה ריקה מסמלים שניתן להזדהות איתם או מסורת שניתן להתקשר אליה. גם בליגת העל נסתמך על תקציב אפס וגם שם לא יהיה לנו שום יתרון על מכבי הרצליה או בני לוד.

לדעתי, הפועל הולכת אל דרך חתחתים שסופה די צפוי: עלייה קשה וגבולית לליגת העל בעונה הקרובה שתושג בזכות שינוי מבנה הליגות ולא בזכות שום שיפור פנימי של המערכת, להיפך, אפילו במקום השלישי לא נסיים. מלחמת הישרדות עצובה בליגת העל שתסתיים בחזרה אל הלאומית, כנראה שכבר בשנת העלייה. וגם כמה הפסדים מול היריבות של פעם, מכבי, הפועל ת"א, מכבי נתניה. סוג של חוויה.

ואם הסכמנו שעליית ליגה אינה המטרה אלא המטרה היא תקיעת יתד בליגה הראשונה - מוטב שנשב ונטכס עצה באיזה מודל ניהולי תוכל הפועל לשרוד כמתחרה וחברה קבועה בליגה הראשונה. זו המטרה שלנו כקהל החל מהיום ועד שיינטעו זרעי הירידה הבאה.

משהו קורה מתחת לפני השטח בהפועל חיפה, וגם אם איש לא יודה בזה בפה מלא, נראה שמשהו השתנה גם אצל יואב כץ. משהו בהתלהבות הלא ברורה שלו מהרעיון של שליטה בקבוצת כדורגל מקצוענית בישראל מתחיל לדעוך, וההתעוררות (הרעיוניות) האחרונה בגזרת מנהיגי האוהדים מגיעה מתוך התחושה שכץ דווקא קרוב לצאת החוצה ולפנות את הבמה למתנדב הבא.

זה מתחיל בעמדת המאמן. דיווחים אמינים למדי סיפרו על סיכום בלחיצת יד בין אורי מלמיליאן, המאמן שכץ רצה באמת, לבין נשיאנו. ההחלטה להמשיך בסופו של דבר עם שלומי דורה, מישהו שהוא לא בדיוק כוס התה של יואב כץ, התקבלה לבסוף והתחושה שלי היא שהיא התקבלה כי זו ההחלטה הקלה. דורה עולה הרבה פחות וגם דורש פחות (סמכויות, תקציב רכש, ניהול מסודר). אין צורך להסיק מהמהלך הזה מסקנות מרחיקות לכת, אבל הוא ודאי מרמז על הכיוון אליו המועדון אינו הולך (הסתערות על המקום הראשון בטבלה).

ההחלטה הבאה בצוות האימון היא מינוי אברי מונצ'ר, מאמן כושר מנוסה ומוערך, למנהל המקצועי. האם זו פגיעה במעמדו של שלומי דורה? פגיעה קלה. יש מועדונים בעולם שבהם המנהל המקצועי או המנהל הטכני הוא זה שאחראי על טוויית המטרות המקצועיות וניהול תוכנית הרכש. בהפועל חיפה השידרוג הזה יתבטא בהשתתפות של אברי מונצ'ר בישיבות המקצועיות, ביחד עם דורה ועוזר המאמן, מאיר בן מרגי. אפשר לדמיין את התרחיש שהוביל להחלטה הלא שגרתית: מונצ'ר שעבד לאורך מרבית הקריירה בקבוצות מליגת העל והתכוון להישאר בהפועל עונה אחת בלבד דרש שדרוג בשכר על מנת להישאר גם העונה. כץ הוא הרי האחרון שיפרוץ את מסגרת התקציב, ובהברקה יואב כצית מרשימה הוא 'שדרג' את תוארו למנהל מקצועי ובה בעת שיחרר את עוזר המאמן השני רם בן מיכאל. כך נותרו שני 'יועצים' לצידו של שלומי דורה, וחלק מהכסף שנחסך עם שחרורו של עוזר המאמן השני יתווסף לשכרו של מונצ'ר שהפך כנראה למשתכר הבכיר בצוות המקצועי. פגיעה באגו של דורה הושגה גם היא, כסף נחסך, והמערכת 'שודרגה' כולה.

הקיפאון בגזרת השחקנים הוא המדאיג את אנשי הקבוצה. כץ בינתיים עומד על כך שאושרי רואש לא ישוחרר, אבל אנחנו לא היינו מהמרים נגד עסקת מכירה שלו בהמשך הקיץ. צ'אקרטה וגרזיץ' עזבו, גם שאלו עזב, ובמקומם לא הובא עדיין אף שחקן. גם יניב צ'ציאן ושמעון הרוש קרובים לעזיבה, ולמעט פתרונות מצד מחלקת הנוער (אלקיים, בלסטרה, גיל אופק) שום חיזוק לא נראה באופק. אין לנו דבר נגד התבססות על יוצאי מחלקת הנוער, אבל העובדה ששחקני רכש שנתנו עונה מוצלחת עוזבים בלי סיבה משמעותית, ושהמטרות הראשונות בתכנית הרכש של המאמן מפוספסות (יוסי בצלאל, בריאן גרזיץ') נותנת תחושה שמשהו עובד בצורה רעה מהרגיל.

בינתיים, ראשי האוהדים כותבים לכץ ולשאר האוהדים, איש איש וסגנונו שלו. ראשון היה זה ניר קיפניס שבטורו השבועי בידיעות חיפה כתב: "את הזיכרונות אתה מאיים היום להפקיע ממני: כל יום שהפועל חיפה נמצאת בשליטתך, הוא יום שבו נמחקים עוד קבצים מרגשים מהדיסק הקשיח והאדום שלי… מה לעזאזל יוצא לך מזה? (מאחזקת הקבוצה)… היינו מעדיפים להספיד את הקבוצה מאשר לראות אותה גוססת בידיך".
שני הגיע דני ריבקין, גם הוא מאוהדי דור תחילת שנות השבעים וביקש מכץ שרק יציב תנאים ותימצא הדרך לשחררו: "מר כץ, אתה קנית את הפועל חיפה משיקולך אתה. לא לחצנו, לא הכרחנו אותך לכך… כרגע יש לך מועדון בינוני סתמי בליגה הלאומית שקשה לו להתחרות על שחקנים מובילים עם כל שאר קבוצות הליגה השנייה, ואנשי מקצוע מעדיפים מקומות אחרים… האנרגיות השליליות שבנוכחותך כבעלים, התסכול אל מול ההתנהלות והניהול שלך ואפרוריות הקבוצה על הדשא הם סרטן בחיי הקבוצה וגם סכנה לבריאות כולנו. חבל , כי ספורט אמור להיות מקור הנאה לקהל ולעוסקים בו.תודה על הרצון הטוב , אם היה.
בוא נתגרש. ויפה שנייה אחת קודם."

ואחרון (בינתיים) הוא יוני, אוהד פעיל ותיק שקורא לאחדות האוהדים בתור צעד ראשון לבניית האלטרנטיבה לכץ: " נדמה לי שתחושת ההחמצה הכי קשה שלנו כאוהדים היא לא נוכחותו של "מר. כץ" אלא התחושה שאנחנו לא עשינו ולא עושים כלום כדי באמת להשפיע… הסיבה העיקרית בעיני היא נתק בקהל. נתק שמהותו שהקהל הפסיבי , המתון שפשוט מגיע למשחקים והקהל האקטיבי שאוהב ליזום ולשנות דברים בקיצוניות נמצאים במקומות רחוקים מדי... זה הזמן להתמקד במה שבאמת חשוב ולהשיל מעלינו את משקלם המיותר של מטרות המשנה למען מטרת העל: בעלים ומנהלים ראויים להפועל חיפה. היש חשוב מזה?"

אל ניצני היוזמות הללו אפשר להוסיף את השבר המבורך בין דויד קבסה ליואב כץ, שמאחוריו עומדת חתימתו של בריאן גרזיץ' דווקא בעכו.

הכדור עדיין במגרש של כץ. הוא צריך להחליט שנמאס לו ולחפש אלטרנטיבת יציאה. אבל על האוהדים מוטל לסלול את הדרך הזו ולבנות אלטרנטיבה, ולשם עוד ארוכה הדרך. אולי אלו הניצנים הראשונים שלה.