מיודעינו חץ האדום מנסה לחזות את טבלת הלאומית שלושים מחזורים לפני סיום העונה. הבלוג חושב שהוא טועה והפועל שלנו תזכה באליפות, אבל למרות זאת ממליץ: לגזור ולשמור.
אומנם רק שלושה מחזורי ליגה מאחורינו, רק תשע נקודות חולקו מתוך קופה של תשעים ותשע נקודות, ובכל זאת, אפשר כבר להתחיל ולהתרשם מהמגמות, מהכוונות ולנסות להעריך את הסיכויים. הסיכויים והסיכונים. אז החלטתי לקחת סיכון שכזה ולנסות ולהמר כבר עכשיו איך תיראה הטבלה הסופית של הליגה הלאומית, אי שם בסוף חודש מאי 2009. ניסיתי להעריך מי תהיינה העולות (הפועל! הפועל!!), מי תהיה היורדת (קרית אתא! קרית אתא!!), ומי תהינה לא זה ולא זה (רעננה! רעננה!!). בסוף חודש מאי הבא, נשוב ונבדוק איך עמדה התחזית במבחן המציאות.
מקום 1: הפועל רמת גן: לטעמי הקבוצה הכי טובה בליגה הלאומית. ומי שלא מאמין לזה, כדאי שימתין להתקדמות של העונה ויווכח בעצמו.
החלק הקדמי של רמת גן הוא קטלני וכולל שחקנים כמו שי רביבו, קובי חסן, דאטורו ומור גולן. ואם זה לא מספיק צורף ברגע האחרון החלוץ הפרגאווי המצויין רוברטו סאנצ'ז שהחל כבר אתמול לפרוע שטרות וחתום על שלוש הנקודות היקרות, מניצחון החוץ בקרית אתא.
במשחק גביע הטוטו בפתיחת העונה בין הפועל רמת גן להפועל חיפה, פנה בסיום המשחק יובל נעים מאמן הפועל רמת גן לשלומי דורה ואמר לו: "יש לך קבוצה אדירה. הכי טובה בליגה. אני קונה עכשיו לגמור את העונה שני מקומות מתחתיך". עם כזה סגל וכזאת סוללת כוכבים כמו שיש ליובל נעים, אני בטוח ששלומי דורה היה קונה את הדיל ההפוך.
מקום 2: הפועל חיפה: רק 270 דקות צפונה בתוך העונה ואפשר לראות בקלות שמדובר בעונה מיוחדת. קודם כל הנתונים היבשים: שלושה משחקים בלבד חלפו, וכבר חניכיו של שלומי דורה שברו שני שיאים מכל העונה שעברה. רצף ניצחונות ורצף המשחקים ללא ספיגת שער. בשני המקרים לא הצליחו בהפועל חיפה להגיע בכל העונה שעברה למאזן של שלושה משחקים רצופים.
הפועל חיפה חוזקה בצורה נכונה בנקודות הבעיתיות וההתבססות על חומר מקומי מהווה ומהעבר מוכיח את עצמו מעל ומעבר וגם גורם להרבה הזדהות מצד הקהל.
אני בטוח שבימים הקרובים תשמעו את שלומי דורה ושחקני הפועל חיפה באמצעי התקשורת השונים, מנסים להרגיע ולספר שכמה שהליגה קשה וכמה שהיא עוד ארוכה וכמה שהכל עדיין פתוח. בולשיט. אל תאמינו להם. אני בטוח שגם הם בעצמם מבינים ויודעים שצריך לקרות משהו מאוד בלתי הגיוני כדי שהפועל לא יעלו ליגה בתום העונה. הקפאת העליות למשל.
מקום 3: הפועל באר שבע: סוללת הכוכבים של אלונה ברקת וגיא לוי עוד תדע משברים ובעיות בדרך, אבל קבוצה עם שחקנים כמו מאור מליקסון, אהוד קדוסי וסימיוני, לא תצליח גם אם תתאמץ נורא, לסיים את העונה מתחת למקום החמישי. לחץ הקהל ימשיך לשגע את המערכת המשוגעת ממילא, אבל כמה ניצחונות יביאו שקט זמני לדרום הלחוץ ויספיק כדי להתברג בחמישייה הפותחת.
מקום 4: מכבי הרצליה: אפשר להגיד על אייל לחמן מאמנה של מכבי הרצליה הרבה דברים. שהוא לא מבין בכדורגל ולא יודע לבנות קבוצות, זה לא בין הדברים.
לחמן, יודע לזהות כישרונות צעירים וטובים, יודע לאתר זרים זולים ומוכשרים ובעיקר יודע להנחיל לקבוצות שלו כדורגל אגרסיבי ובלתי מתפשר. בליגה הלאומית זה כמעט חצי מהעבודה.
גם החיזוק המצויין בסטנדרטים של הליגה הלאומית, של אלן מסודי ואלי ביטון יעשה את שלו ויחזיר את קבוצתו של אריאל שיינמן חזרה לליגת העל לאחר הפסקה של עונה אחת בלבד.
מקום 5: הפועל עכו: עוד קבוצה צפונית שלהערכתי תידברג בין חמש העולות. פתיחת העונה הלא טובה של חניכיו של ירון הוכנבויים קצת מרמה, כי מדובר בקבוצה טובה מאוד, מאוזנת ומוכשרת. הוכיל'ה, שועל קרבות ותיק בליגה הלאומית (מתחיל את עונתו השמינית בליגה הזאת), מכיר על בוריה את הליגה ואת שחקניה וליקט בקבוצתו כמה כאלה שיעזרו לו להעפיל לליגת העל.
מקום 6: אחי נצרת: אומנם תיתן לעכו מאבק קשה על הכרטיס האחרון אבל לדעתי תפסיד אותו. קבוצה מאוד קשה וביתית, שתעשה הרבה צרות לקבוצות בליגה, בעיקר במגרשה צר המידות בעילוט.
התקפה חלומית עם ויאם אעמשה וסרג' איילי, תקרע הרבה רשתות העונה ותפתיע לא מעט פעמים את "הקבוצות הגדולות", אבל בעיות בחלק האחורי של הקישור ובעיקר במרכז ההגנה ימנעו מהם ככל הנראה לעלות ליגה בסיכומו של דבר.
מקום 7: הפועל כפר סבא: המתרסקת של העונה. מזכיר מאוד את המקרה של הפועל חיפה בירידה האחרונה. קבוצה עם סוללת כוכבים כמו ישראלביץ', יבואה, מליקסון, בן לוז, דה סילבה ואחרים, היתה חייבת למצוא את עצמה לפחות במרכז הטבלה בליגת העל. במקום זה היא הסתבכה בקרבות התחתית וכנגד כל הסיכווים וההיגיון ירדה ליגה. לאחר הירידה הכואבת, התייתמה מכל כוכביה, הבעלים עזב וכעת צריכים בכפר סבא לבנות הכל מחדש. הכל ההתחלה.
לעונה הזאת זה לא ממש יספיק. אולי לעונות הבאות.
מקום 8: בני לוד: גם קבוצתו של גילי לנדאו פתחה את העונה בצורה רעה, ועדיין ללא ניצחון ואפילו ללא שער זכות. אבל בסטטיסטיקה כמו בסטטיסטיקה דינה בסוף להתיישר ולוד יאספו את הנקודות שמצפים מהם. שחקנים כמו חליבה, שי בירוק, אבו-ענזה ואחמד סבע שווים יותר מקרבות תחתית בליגה הלאומית. וכנראה שגם יתנו יותר.
אם יש סיבה לאופטמיות בקבוצה הלודאית, היא בטח נעוצה בעובדה שהם עדיין לא פגשו את חביבתם הפועל חיפה. תשע נקודות כבר יש להם.
מקום 9: הפועל רעננה: הקבוצה שהכי נחלשה העונה. הפועל רעננה מאז ומתמיד היתה כשמה כן היא. קבוצה צעירה, נלהבת ובעיקר רעננה. אולם, עזיבתם של מספר שחקנים מובילים בקבוצה כמו דודו אברהם מיודענו, סרג' איילי, ומשה אבוטבול המצויין, החלישה את הקבוצה בצורה משמעותית.
ליאור לינדר ורז כהן שחקנים נמרצים ומוכשרים אבל לבדם הם בטח לא יוכלו למשוך את הקבוצה במעלה הטבלה. בקבוצה מרעננה, הורסת שמחות ידועה, יסתפקו העונה בלהישאר בליגה.
מקום 10: הפועל ירושלים: בעיות כלכליות וניהוליות קשות, הם האויב הכי גדול של הקבוצה של לופא קדוש העונה. עם בעלים יותר גרוע אפילו מיואב כץ (טוב לא צריך להגזים…), ובלי מזומנים בקופה יתקשו בקבוצה מעיר הבירה לשרוד בליגה שאליה רק הגיעו. יתקשו אבל בסיכומו של דבר כנראה שיצליחו. שחקנים ותיקים ומנוסים כמו קובי שאלו, אסי בוזגלו ובעיקר הקפטן שי אהרון, ינהיגו את החבורה הצעירה שסביבם ובסיוע של הקהל שלא נטש להפועל קטמון והמגרש הביתי בטדי, יספיקו כדי לשרוד עוד עונה בליגה הלאומית. זה יהיה בציפורניים, אבל כנראה שישרדו.
מקום 11: רמת השרון: קבוצה מאוד חלשה. תהיה ספקית נקודות גדולה. עם צוות מאמנים כמו בני טבק ועופר פביאן (בשביל מה צריך שני מאמנים??), ציפית שתהיה ברמת השרון קבוצה קצת יותר טובה. לא תצליח לדגדג יותר מדי את הגדולות, ומקסימום תגנוב פה ושם תיקו. הלחם והחמאה שלה יהיה מול הקבוצות היותר קטנות. בזכות המגרש הביתי והמשטח הגרוע יצליחו ברמת השרון כל הנראה להגיע למבחנים נגד הירידה. מצד שני, ברמה הנוכחית ספק רב אם רמת השרון תעבור את המבחנים מול השלישית בליגה הארצית.
מקום 12: קרית אתא: יסלח לי חברי הטוב רוני דורה, אבל מאוד קשה לי להאמין שקבוצתו תצליח להימלט מירידה מהירה וכואבת לליגה הארצית, לאחר עונה אחת בלבד. הסגל של קרית אתא מושתת רובו ככולו על שחקני נוער של המועדון וצעירים מקבוצות באיזור.
גם השחקנים היותר ותיקים יחסית, דוגמאת אלעד צחקו, אורן פלאש וקובי דנינו, לא יספיקו כדי להישאר בליגה. אם לוקחים בחשבון שהחלוצים המחליפים של קרית אתא, ומי שאמורים להושיע אותה מהספסל הם שי דהן ויוסי וענונו, קשה למצוא מקומות לאופטימיות. עד תום מועד העברות ביום חמישי, חייב רוני דורה להתחזק לפחות בארבע שחקנים בעלי שיעור קומה, אבל כאשר הקופה ריקה לא ברור איך הוא יעשה את זה.
לאורך קריירת האימון שלו עשה רוני דורה הרבה ניסים. אם הוא ישאר העונה ליגה עם קרית אתא, זה ללא ספק יהיה הנס הגדול מכולם. אני באופן אישי מחזיק לו אצבעות שיצליח. לא בטוח שזה יעזור.