הספתח לאליפות (2) אורח בבלוג! - ה(ת)חזית הלאומית
ספט' 20

ולפעמים החגיגה נמשכת



נכתב ע"י הפועליסט ביום שבת, 20 בספטמבר, 2008 בשעה 23:47
ניתן לעקוב אחר התגובות דרך RSS 2.0. ניתן להשאיר תגובה, או לטרקבק מאתרך.

סרטון הקהל בתחתית הטקסט הזה (ותודה לצלמי אתר הר הגעש) משקף נאמנה את הלך הרוח מסביב לקבוצה כיום. חגיגה מתמשכת. פתיחת הליגה של הפועל לא רק מציבה אותה במקום הראשון בטבלה, הרחק מעל מועמדות רציניות יותר לעלייה כמו הפועל ב"ש ושתי היורדות, אלא היא גם פתיחת העונה הטובה ביותר של הפועל בלאומית אי פעם, ומזכירה מאוד את הריצות שהובילו את בני סכנין והפועל קרית שמונה בשנים הקודמות אל עבר עליה מוקדמת.

מבחינה מספרית, הפועל עושה צעד ראשון אל עבר עליה. אף אחד עוד לא זכה באליפות במחזור השלישי, אבל בליגה של 5 וחצי עולות חמישים נקודות צריכות להספיק לעלייה, והפועל עם שני נצחונות חוץ צוברת נקודות משמעותיות כבר בתחילת המירוץ. המספרים החשובים של הפועל בינתיים הם מאזן השערים: 0-8 בליגה ו-2-12 בגביע הטוטו מעמידים את הפועל על ממוצע תוצאה של 2.5 -0.25 למשחק, נתון סטטיסטי מדהים שמראה על קבוצה שחוזקה בשני צידי המגרש: הן שוער יציב ומרכז הגנה שמתאימים לליגה הראשונה, והן חוד יעיל ומגוון שמאז המשחק הראשון בגביע הטוטו כובש בכל משחק, ואפשר היה לראות זאת כבר במשחקי האימון שקדמו לעונה. להפועל יש כלים התקפיים שחלקם עולים על אלו של הליגה הראשונה (גפירדזה, כיוואן לפרקים) וכרגע היא שווה גול בכל מגרש בישראל.

אחד הנתונים המספקים שפורסמו בסוף השבוע מתייחס לדקות הבקעת השערים. כך מציין עומר רשף באתר אדומים: ”נתון מעניין שבהפועל חיפה חייבים לשים אליו לב, הקבוצה כבשה העונה שמונה שערי זכות, מתוכם שבעה נכבשו במהלך המחצית השניה ואחרי הדקה ה-60.” שני גורמים עומדים מאחורי הנתון הזה: א. הפועל מגיעה במטרה לנצח וממשיכה לתקוף את היריב גם בדקות שבהן משחק ממוצע בליגה הישראלית כבר מוכרע, ולא מסתפקת בתוצאה הקיימת. ב. הקבוצה מגיעה לדקות ההכרעה בלי הלחץ המשתק של שלהי העונה שעברה, והתוצאה היא יעילות ושערים קבוצתיים גם בדקות הסיום, פנומן שהיה חסר מאוד בעונה שעברה.

מבחינה פרסונלית הפועל נהנית מתרומה רחבה הן למאמץ ההתקפי והן למשחק ההגנה, הקבוצה היא באמת יחידה אחת עם שחקנים מוכשרים יותר או פחות אבל רק שחקן אנוכי אחד (ערן לוי), לדעתי הגורם היחיד שפוגע בהרכב כמעט מושלם של שלומי דורה, שבינתיים מעדיף לדבוק בהרכב המנצח ולהותיר את לוי בהרכב למרות תרומה יחסית מועטה למשחק ההתקפה. בניגוד אליו חשוב לציין את דודו אברהם שלמרות משחק חלש בשבוע שעבר חוזר לכבוש ואחראי ל-8 מ-20 השערים של הפועל עד כה (חמישה שערים, שלושה בישולים).

והצד הפסימי? עד כה כמעט הכל ורוד בהפועל, הרבה בגלל שהקבוצה פגשה ביריבות היותר חלשות בלאומית (רק קרית אתא חלשה יותר משלוש הקבוצות שניצחה הפועל). מכבי הרצליה המחוזקת באלי ביטון ואלן מסודי, הפועל ר"ג המושלמת, אחי נצרת, כפ"ס ובעיקר הפועל ב"ש הן היריבות העיקריות של הפועל בצמרת, והחל במחזור השביעי הפועל תפתח במסע קרבות ישיר מולן. אם היא תגיע אליו בפורמה הנוכחית ועם ביטחון גבוה, השמים הם הגבול. אם תתחיל למעוד בדרך, הלחץ ייתן את אותותיו והגלגל עוד עשוי להתהפך, הרי בליגה הלאומית עסקינן. בינתיים, אפשר להמשיך לחגוג.
>




כתיבת תגובה